<h1>המכתם — סוכה</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[סוכה כ"ח ע"א] קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה. פירוש בתורת חינוך. ומפני שאמו פטורה מן הסוכה הבן נמי בעוד שהוא צריך לה ואינו יכול לפרוש הימנה פטור. אבל אם יכול לפרוש הימנה, שניעור משנתו ואינו קורא אימא, אלא דקרי ושתיק, חייב אביו לחנכו. וכתב הר"ם ז"ל [רפ"ו מהלכ' סוכה] ששיעור זה (בבן) [כבן] חמש שנים (ובבן) [כבן] שש. וכתב עוד דטומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק. מעשה וילדה כלתו של שמאי. פריך בגמרא מעשה לסתור. ותריץ חסורא מחסרא והכי קתני ושמאי מחמיר מעשה וילדה.
[סוכה מ"ב ע"א] קטן היודע לשמור תפליו. כלומר שיודע להזהר בהם שלא יעמוד במקום הטנופת ושאר הדברים הצריכים. אביו לוקח לו תפלין. אבל לא אמר אביו לוקח לו טלית אם יודע להתעטף אלא חייב בציצית, כלומר אם יש לו כסות של ארבע כנפים אבל אם אין לו אינו חייב ליקח לו. ואפילו לגדול, כמו שאין חייב לדור בבית כדי לעשות מזוזה ומעקה. אעפ"כ אין אדם חשוב ראוי לפטור את עצמו ממצוה זו ומכיוצא בה, אלא לעולם ישתדל להיות לו טלית ולקיים מצות ציצית, ויותר בשעת תפלה. וכן כתב הר"ם ז"ל [פ"ג מהלכ' ציצית הי"א] וכן החכם ר' אברהם בן עזרא כתב בפירוש הפרשה [במדבר ט"ו]. המתפללים בטלית בשעת תפלה יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע והיה לכם לציצית. רק לפי דעתי יותר חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת תפלה, למאן יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה.
<h2>דף ג:</h2>
[סוכה כ"ו ע"א] הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום. שאם יש לו להלך בדרך ויודע שיצטרך לאכול קודם שימצא לו סוכה אין צריך להמנע מפני זה, לפי שהוא פטור ממנה. וטעם הדבר משום תשבו כעין תדורו, שכשהוא בדירתו אינו נמנע מלילך בעסקיו ביום ובלילה, אף זה כן. וכיון ד[ה]הולכין ביום חייבין בלילה, יש לומר שההולכים לכפרים לתבוע חובותם בחולו של חג צריכין לשוב לבתיהן בלילה, כדי לאכול בסוכה, אם אין סוכה באותו כפר. ואע"פ שיש לבעל הדין לחלוק המחמיר תבוא עליו ברכה.
[סוכה כ"ו ע"א] הולכי לדבר מצוה פטורין בין ביום בין בלילה. פירוש [אפילו] אינן הולכין אלא ביום או בלילה, דאי בעת הלוכן לבד קאמר אפילו לדבר הרשות נמי פטורין. והיינו דרב חסדא ורבה הוו אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטרינן. ומכל מקום יש תימה על זה לפום מאי דכתיבנא דעוסק במצוה אינו פטור מן המצוה אלא בעידנא דעסיק בה. ואע"ג דשומר אבידה אמרינן דפטור ממצות צדקה, כדאמרינן התם [ב"ק נ"ו ע"ב] (דיהלכי) [דלהכי] דינו כשומר שכר משום דאי מקלע ליה עניא פטור מלמיתן ליה, הא ודאי אינו אלא בעידנא דעסיק בה. ויש לומר דהכא נמי בכי האי גונא איירי דאי מטרחי לחזר אחר סוכה דילמא מפגרי מן המצוה. וכן כתוב בתוס'. ורב חסדא ורבה נמי היו ממתינין שם [על] ספינה ולא היו יכולין לפנות משם ולחזר אחר סוכה. רבא אמר פירצה קוראה לגנב. פירוש שיגנוב פירותיו בעודו בתוך סוכתו, ולכן לא ישקוט בעודו בתוכה מפני פחד גנב, ואין לך מצטער גדול מזה. ולהאי טעמא אי מינטר כריא דפירי חייב בסוכה, שיכול לעשות סוכתו לפני הכרי וישמור פירותיו מתוכה. והכי הילכתא. ואפילו חש בעיניו או חש בראשו. פירוש אע"פ שאין שם חולי גדול. וכל זה הפטור נמי הוא משום תשבו כעין תדורו, דמקום דירתו נמי כשיש לו כך מסתלק משם והולך למקום שינוח לו.
